עוֹמֶדֶת בְּמִרְפֶּסֶת
עִם בְּנִי בִּזְרוֹעוֹתָּיי.
הַשָּׁעָה אַחַת עֶשְׂרֵה
וְהַצְּפִירָה הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו
מַתְחִילָה.
הַמּוֹצֵץ הַיָּרֹק נִשְׁמַט מִפִּיו,
כַּפּוֹת יָדָיו נִצְמָדוֹת אֶל חָזִי,
רֹאשׁוֹ נָע כְּרָדָאר קָטָן:
עֵינַיִם עֲגֻלּוֹת, פְּעוּרוֹת, תָּרוֹת
אַחַר מָקוֹר הָרַעַשׁ הַמְפַלֵּחַ
אֶת בֹּקֶר הֶחָלָב.
אֲנִי מְרִיחָה אֶת שַׂעָרוֹ הַמִּשְׁיִי, הַדַּק,
נִזְכֶּרֶת אֵיךְ בַּבְּרִית, בְּסוֹף הַמִּלְחָמָה,
אָמַר הַמּוֹהֵל בְּקוֹל:
"שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל יִקָּרֵא: עִידָּן-שָׁלוֹם!".
וּמָחָה מִן הַסַּכִּין טִפּוֹת דָּם קְטַנְטַנּוֹת.