אֲנִי נוֹתֶנֶת הוֹרָאוֹת לְבַמַּאי דִּמְיוֹנִי
שֶׁיַּבִּיעַ דַּקֻיּוֹת נִפְתָּלוֹת
עַד לְשָׁרְשֵׁי הַשְׁעָרוֹת
מִטְפַּחַת מַסְתִּירַה אֶת פָּנַי כִּרְעָלָה
אֲנִי מִסְתּוֹרִין וְרוּחַ
אֶהְיֶה אַיִן.
אֲבָל יֵשׁ בִּי אַהֲבָה עִם מוּכָנוּת לְשִׂנְאָה מְזַנֶּקֶת
מְעַנֶּגֶת.
יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בָּזֶה שֶׁמְּפָרֵק לְגוֹרְמִים רְצוֹנוֹת מֻדְחָקִים
בַּאֲנָלִיזוּת רַצְחָנִיּוֹת.
הַמִּין הַשֵּׁנִי הוּא הַמִּין הָאַחֵר
מַשֶּׁהוּ בִּתְנוּעוֹת הַגּוּף שֶׁלוֹ
בְּלִי הַנְחָיוֹת מְדֻקְדָּקוֹת, מְמַלֵּא מוּעָקָה
הַדַּעַת אֵינָהּ סוֹבֶלֶת
מְסָרֶבֶת, מִצְטַמְרֶרֶת.
יָכֹלְתִּי לֶאֱהֹב אוֹתוֹ מְאֹד
עִם מוּכָנוּת לְשִׂנְאָה קַמָּאִית מִזְדַּנֶּקֶת.