en/nl next
 
 
 
מקורו של העולם
אני סוגרת את השערים שבין רגלי עד להודעה חדשה
לתקופה בלתי מוגבלת, לצרך שיפוצים.
איש לא יביא ביכורים
איש לא יעלה לרגל
איש לא ישא תפילה
אף לא כבש שחוט אחד לרפואה יוקרב לעולה
על המזבח הקדוש והמעונה שלי.
מקורו של העולם התגלה כרקוב.
כל הגברים מושחתים.
כל פעילות מינית – תועבה.
אני מקימה סכר, מטילה אמברגו, מכריזה על עוצר, חרם כלכלי –
לא ניתן להעביר סחורות
לא לייבא, לא לייצא
כל האוניות מתבקשות לעגון בנמל ולהעלות קיטור
על ניוטרל.
אני בונה תיבת עץ להציל רק את עצמי
ומסתלקת מהחורבה הזו,
סוליקו.
אני מורידה גשם גדול, שיטפון, הצפה,
ושכל הגברים יפרפרו ויימחו בסחף כמו צדפים שבורים במגרפה.
כל הגברים כמו כוכבי-ים ממוקמקים, מנוונים, חיוורים,
כל הגברים בקבוקי זכוכית ירוקים עם פקקי שעם מחוררים
ומכתבי אהבה עתיקים, שחוקים וכוזבים בתוכם.
כל הגברים נישאים על הגלים,
טובעים ואובדים לעולם.
ואני מבטיחה –
שום עורב שחור סורר לא יפרכס בשיכרון מעמקי,
לא ישוחרר ויפרח בטרם עת ממצולותי
לראות אם קלו המים.
ואת היונה, אל דאגה, אני שומרת קרוב-קרוב ללב.
אחרי המבול!
שכל מה שקיים ייחרב!
"מקורו של העולם" יוותר קפוא וסטטי, מטאפורה מתה,
טבע דומם מתחת לחצאית המיני הקצרה שלי
כמו הציור של קוּרְבֶּה.
כי למרבה המזל, רבותי, אני
משוררת.
ואני אברא עולם חדש עכשיו
מנקודת מוצא אחרת.

 
ORIGIN OF THE WORLD
I hereby close the gates between my legs till further notice
For an unlimited period, due to maintenance.
No bearers of first fruit will come
No pilgrims will make pilgrimage
No prayers made under the empty skies,
Not a single butchered sheep is to be offered as a sacrifice
Upon my tortured holy altar.
The origin of the world was found to be rotten.
All men are corrupt.
All sexual activity – an abomination.
I raise a dam, lay an embargo, impose a curfew, economic ban –
No goods or wares can be transported,
Or imported, or exported,
All vessels are requested to remain in port and blow
Their steam on neutral.
I build a wooden ark to save only myself
And flee this wretched ruin,
Tout seul.
I bring down a heavy rain, a flood, a cloudburst without break,
And may all men flutter, be washed out like seashells in a rake.
All men are similar to starfish, putrid, withered, pale – the works,
All men are green glass bottles sealed with perforated corks
Carrying worn, forlorn and fraudulent love letters, safe and sound.
All men are carried by the waves,
Forever lost and drowned.
And I promise –
That no rebellious raven will flutter within my drunken depths,
Nor be set free prematurely from my abyss
To see if the waters have abated.
As for the dove, you rest assured I keep it close to my heart.
The flood already happened!
Tear all existing things apart!
‘The origin of the world’ will remain frozen and static, a dead metaphor,
Still life under my short mini skirt
Like in the painting by Courbet.
For I, dear sirs, am luckily
A female poet.
And now I will create a whole new world
All different than you know it.