אֵין זוֹ אֶלָּא תַּרְמִית שֶׁל מַצְלֵמָה. מוֹתְךָ,
אוּלַי גַּם חַיֶּיךָ. לַהֲטוּטִים שֶׁל עֲרִיכָה, חָתְכוּ אוֹתְךָ
כָּאן וְכָאן, הִדְבִּיקוּ שָׁם. אִלּוּ לֹא הָיִיתָ מֵת, אוּלַי הָיִיתָ
מִשְׁתַּכְנֵעַ כָּעֵת, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר בְּקַלּוּת לְשַׂרְטֵט אֶת מַסְלוּל
הַקָּלִיעַ, לְחַשֵּׁב אֶת עָצְמַת הַפְּגִיעָה, לִמְדֹּד
אֶת הַמֶּרְחָק בֵּין אָבִיךְ לְבֵין גּוּפָתְךָ. עָלֶיךָ לְהָבִין,
אֵין זֶה עִנְיָן שֶׁל יֶלֶד חַי אוֹ יֶלֶד מֵת,
אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים אֶת הָאֱמֶת.