אֲנִי מִתְנַצֵּל בִּפְנֵי כָּל הַשִּׁירִים
שֶׁנּוֹלְדוּ מְעֻוָּתִים מִפְּנֵי רְצוֹנִי לִכְתֹּב אוֹתָם
אֲנִי מִתְנַצֵּל בִּפְנֵי כָּל הָאֲנָשִׁים
שֶׁחַיֵּיהֶם שֻׁבְּשׁוּ מִפְּנֵי הָרָצוֹן שֶׁלִּי לְהַשְׁפִּיעַ
וּבִפְנֵי הָעוֹלָם
עַל הַדְּבָרִים הַמְּיֻתָּרִים שֶׁנּוֹסְפוּ בּוֹ
וְאֵלֶּה שֶׁנִּגְדְּעוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ
מִפְּנֵי תַּאֲוָתִי לְסִימֶטְרְיָה
וּלְסוֹפִים יָפִים.
אֲנִי מִתְנַצֵּל בִּפְנֵי אִמִּי
עַל שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי לֶאֱהֹב אוֹתָהּ בְּאֻמְלָלוּתָהּ
בִּפְנֵי יְלָדַי
עַל הָרְגָעִים בָּהֶם אֵינִי רוֹצֶה בָּם
בִּפְנֵי אִשְׁתִּי עַל כָּל פַּעַם בָּהּ קָטֹנְתִּי
מִלְּהָכִיל אֶת אַהֲבָתָהּ.
אֲנִי קַל מַעֲלֶה נוֹשֵׁר
אֲנִי רַךְ מֵעֵשֶׂב
צִפּוֹר קְטַנָּה יְכוֹלָה עַכְשָׁו
לִבְנוֹת בִּי אֶת קִנָּהּ.
שֶׁנּוֹלְדוּ מְעֻוָּתִים מִפְּנֵי רְצוֹנִי לִכְתֹּב אוֹתָם
אֲנִי מִתְנַצֵּל בִּפְנֵי כָּל הָאֲנָשִׁים
שֶׁחַיֵּיהֶם שֻׁבְּשׁוּ מִפְּנֵי הָרָצוֹן שֶׁלִּי לְהַשְׁפִּיעַ
וּבִפְנֵי הָעוֹלָם
עַל הַדְּבָרִים הַמְּיֻתָּרִים שֶׁנּוֹסְפוּ בּוֹ
וְאֵלֶּה שֶׁנִּגְדְּעוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ
מִפְּנֵי תַּאֲוָתִי לְסִימֶטְרְיָה
וּלְסוֹפִים יָפִים.
אֲנִי מִתְנַצֵּל בִּפְנֵי אִמִּי
עַל שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי לֶאֱהֹב אוֹתָהּ בְּאֻמְלָלוּתָהּ
בִּפְנֵי יְלָדַי
עַל הָרְגָעִים בָּהֶם אֵינִי רוֹצֶה בָּם
בִּפְנֵי אִשְׁתִּי עַל כָּל פַּעַם בָּהּ קָטֹנְתִּי
מִלְּהָכִיל אֶת אַהֲבָתָהּ.
אֲנִי קַל מַעֲלֶה נוֹשֵׁר
אֲנִי רַךְ מֵעֵשֶׂב
צִפּוֹר קְטַנָּה יְכוֹלָה עַכְשָׁו
לִבְנוֹת בִּי אֶת קִנָּהּ.
I ask forgiveness of all the poems
born misshapen because of my desire to write them
I ask forgiveness of all the people
whose lives were disrupted by my desire to influence
and of the world
for the superfluous things added to it
and those unnecessarily severed
because of my lust for symmetry
and happy endings.
I ask forgiveness of my mother
for not knowing how to love her in her misery
of my children
for the moments when I don’t want them
of my wife for every time I was too small
to contain her love.
I am lighter than a falling leaf
I am softer than grass
now a small bird could
build its nest in me.
born misshapen because of my desire to write them
I ask forgiveness of all the people
whose lives were disrupted by my desire to influence
and of the world
for the superfluous things added to it
and those unnecessarily severed
because of my lust for symmetry
and happy endings.
I ask forgiveness of my mother
for not knowing how to love her in her misery
of my children
for the moments when I don’t want them
of my wife for every time I was too small
to contain her love.
I am lighter than a falling leaf
I am softer than grass
now a small bird could
build its nest in me.