אנחנו זרים
אֲנַחְנוּ זָרִים
וְהַזָּרוּת כָּוְתָה את עֵינַיִנו
מִבֶּכִי
וְאִם נָמוּת
נָשִׁים עַרְבִיּוֹת תַּעֲבֹרְנָה
תֹּאמַרְנָה
הָאִישׁ הַזֶּה זָר
נִזְרֹק עָלָיו קֹמֶץ עָפָר
שֶׁלֹּא יֹאכַל אוֹתוֹ הַתַּן.
וַאֲנִי אוֹמֵר
בּוֹאוּ נִזְכֹּר חֶסֶד עָבָר
שֶׁלֹּא נִזְרֹק אֵלֶּה עַל אֵלֶּה
חופְנים שֶׁל עָפָר.