previous | next
 
 
 

דיוקן עצמי עם נוף בתצלום בזק
 
 
הַתַּחַת הַזֶּה שֶנִּגְלָה לִי בְּמַפְתִּיעַ
בְּמַרְאָה מוּל מַרְאָה
בְּחֲדַר אַמְבַּטְיָה שֶל מָלוֹן
בְּעִיר זָרָה –
בְּהֶעֱדֵר כּל אַחֵר
מִלְבָדִי –
הוּא כַּנִּרְאֶה שֶלִּי:
 
נוֹף יְרֵחִי חִוֵּר וּמְחוֹרָץ
מַכְתֵּשִים וְגִבְעוֹת צֶלוֹלִיטִיס
שֶעֲלֵיהֶן לָרִאשוֹנָה
אֲנִי נוֹחֶתֶת וְתוֹקַעַת
דֶגֶל.
SNAPSHOT  
 
 
This backside revealed suddenly                        
in a mirror facing
a mirror
in the bathroom of a hotel   
in a foreign city –                
no one here                                                
but me –
it must be mine:
 
pale moonscape                                           
with furrowed craters and
hills of cellulite
that I land on
for the first time and plant                                
a flag.