en/nl previous | next
 
 
 
בגידה
 
 
כָֹּל גִּבְעוֹלֵי הַחַמְצִיץ שֶמָּצַצְתִּי
לֹא גִּלּוּ דָּבָר.
 
מִלִּים נֶעֱרְמוּ מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי
לְגִבְעָה יְרֻקָּה,
שִיפוֹת זָרְמוּ בְּמַעֲלֶה הַגְּזָעִים
וְזִרְעֵי הַתּוּרְמוּס בְּחֶשְכַּת הָאֲדָמָה
זָמְמוּ אֶת הַכָּחֹל.
 
גַּם אִם אֵין צוּרַת יָחִיד לְדֶשֶא
וְרַק הָרַבִּים עוֹשֶֹה יָרֹק
לֹא יָכוֹלְתִי לָדַעַת.
 
יַעַר בִּירְנֶם הֵחֵל לָזוּז,
אַחַר כָּךְ הַמַּחֲשָבוֹת הֶחֱשִיכוּ
עִם כֹּל מָה שֶמֵאֲחוֹרֵי הָעֵצִים.
BETRAYAL

 
All the sorrel stalks I sucked on    
revealed nothing.
 
Words piled up behind my back
until they turned into a green hill.
Phloem coursed through the trunks;
lupine seeds plotted blue
in the dark soil.
 
Even if there is no singular form for grass
and only the plural makes it green,
I could not have known.
 
Birnam Wood began to move,
afterwards thought darkened
with all that lay behind the trees.