אַתְּ רַק בַּת עֶשְרִים
וְהַהֶרָיוֹן הָרִאשוֹן שֶלָךְ הוּא פְּצָצָה.
מִתַּחַת לַשִמְלָה הָרְחָבָה אַתְ הָרָה חמֶר נֶפֶץ
שְבָבִים שֶל מַתֶּכֶת, וְכַך אַת עוֹבֶרֶת בַּשוּק
מְתַקְתֶּקֶת בֵּין הַאָנָשִים עַנְדָלִיב תַּקָאטקָה.
מִישֶהוּ שִנָּה לָךְ בָּראש אֶת הַהַבְרָגָה
וְשִגֵּר אוֹתָך לַעִיר
ואַתְּ שֶבָּאת מִבֵּית לֶחֶם, בָּחַרתְּ לָךְ דָּוְקָא
מַאֲפִיָּה. שָם שָלַפתְּ מִתּוֹכֵך אֶת הַנִיצְרָה
וּבְיָחָד עִם חַלּוֹת הַשַבָּת
הַפֶּרֶג וְהַשוּמְשוּמִים
הֵעַפְתְּ אֶת עַצְמֵךְ לַשָמַיִם.
בְּיָחָד עִם רִבְקָה פִינְק עָפְתְּ
וְיֶלֶנָה קוֹנָרְיֵב מִקַּוְקָז
נסים כהן מאפגניסטן
וְסוּהִילָה חוּשִי מֵאִירָאן
וְגַם שְנַיִם סִינִים גָרַפתְּ אִתָּךְ
אֶל מוֹתֵך.
מֵאָז כִּסּוּ עִנְיָנִים אַחֵרִים
אֶת הַסִּפּוּר שֶלָך
שעָלָיו אֲנִי מְדַבֶּרֶת ומְדַבֶּרֶת
מִבְּלִי שֶיִהיֶה לִי מַשֶּהוּ לְהַגִיד.