שוב בא אלי העץ
שׁוּב בָּא אֵלַי הָעֵץ וְאֶת הַנְּשִׁירָה תּוֹבֵעַ.
אַךְ לִי הִיא. לִי בִּלְבַד. אֲנִי, אֲנִי הִיא הַנּוֹשֶׁרֶת.
לֹא עַלְוַת עֵצִים.
וְלֹא נוֹצוֹת. לֹא טִיחַ־קִיר.
לֹא טִפּוֹת שֶׁל גֶּשֶׁם. לֹא עֲלֵי כּוֹתֶרֶת.
בִּי אֲצוּרָה הַנְּשִׁירָה
אַחֲרִית־אֵין־קֵץ כְּמֹר עוֹבֶרֶת.
רָחַב חֵיקִי דַּיּוֹ לִנְשֹׁר וְאֶל עַצְמוֹ לְהֵאָסֵף.
קְטוּפָה אֲנִי.
קְטוּפָה יָלְדָה אוֹתִי אִמִּי עוֹד טֶרֶם אֶקָּטֵף.
אוֹצָר אֲנִי. טִמְיוֹן. אִבּוּד. מַמְלֶכֶת.
סְתָו אֲנִי
וּמִן הַסְּתָו
לֹא יִגְזֹל הָעֵץ שַׁלֶּכֶת.
שׁוּב בָּא אֵלַי הָעֵץ וְאֶת הַנְּשִׁירָה תּוֹבֵעַ.
אַךְ לִי הִיא. לִי בִּלְבַד. אֲנִי, אֲנִי הִיא הַנּוֹשֶׁרֶת.
לֹא עַלְוַת עֵצִים.
וְלֹא נוֹצוֹת. לֹא טִיחַ־קִיר.
לֹא טִפּוֹת שֶׁל גֶּשֶׁם. לֹא עֲלֵי כּוֹתֶרֶת.
בִּי אֲצוּרָה הַנְּשִׁירָה
אַחֲרִית־אֵין־קֵץ כְּמֹר עוֹבֶרֶת.
רָחַב חֵיקִי דַּיּוֹ לִנְשֹׁר וְאֶל עַצְמוֹ לְהֵאָסֵף.
קְטוּפָה אֲנִי.
קְטוּפָה יָלְדָה אוֹתִי אִמִּי עוֹד טֶרֶם אֶקָּטֵף.
אוֹצָר אֲנִי. טִמְיוֹן. אִבּוּד. מַמְלֶכֶת.
סְתָו אֲנִי
וּמִן הַסְּתָו
לֹא יִגְזֹל הָעֵץ שַׁלֶּכֶת.
AGAIN THE TREE COMES TO ME
Again the tree comes to me and claims the fall
but it’s mine. Mine alone, I’m the one who falls off.
Not leaves of trees.
And not feathers. Not wall plaster.
Not drops of rain. Not petals.
I’m the keeper of fall
ending-without-end like myrrh passing through.
My bosom is wide enough to shed and embrace its shedding.
I was plucked.
My mother gave birth to me plucked before I was cut.
I’m a treasure. A treasury of losses. A kingdom of loss.
I am autumn
and from autumn
the tree cannot steal the fall.
Again the tree comes to me and claims the fall
but it’s mine. Mine alone, I’m the one who falls off.
Not leaves of trees.
And not feathers. Not wall plaster.
Not drops of rain. Not petals.
I’m the keeper of fall
ending-without-end like myrrh passing through.
My bosom is wide enough to shed and embrace its shedding.
I was plucked.
My mother gave birth to me plucked before I was cut.
I’m a treasure. A treasury of losses. A kingdom of loss.
I am autumn
and from autumn
the tree cannot steal the fall.