היפהפייה הנמה
"עוּרִי כַּלָּה, עוּרִי כַּלָּה,
הַחַיִּים דָּפְקוּ עַל קִבְרֵךְ"
לאה גולדברג
קָרָאת עַל הַיְפֵהפִיָּה הַנָּמָה וּבָכִית.
קָרָאת עָלֶיהָ בֵּין שִׁבְרֵי זְכוּכִית שֶׁל לֵאָה גוֹלְדְבֶּרְג.
קָרָאת עָלֶיהָ וּבָכִית בְּתוֹךְ אֲרוֹן זְכוּכִית.
קָרָאת עָלֶיהָ וּבָכִית עָמֹק בְּתוֹךְ הַגֹּלֶם.
קָרָאת עָלֶיהָ וְהָלַכְתְּ לְאֹרֶךְ קַו חַיִּים
קָטוּעַ, וְכִסִּית עַצְמֵךְ בְּכֶסֶת מְלֻכְלֶכֶת.
קָרָאת עָלֶיהָ וְיָדַעְתְּ שֶׁאִם תִּרְצִי וְאִם
גַּם לֹא תִּרְצִי זֶה הַנָּתִיב שֶׁבּוֹ אַתְּ מְהַלֶּכֶת.
גַּם אַתְּ יָשַׁנְתְּ מֵאָה שָׁנָה וּמִסְּבִיבֵךְ הָלַךְ
וְהִצְטַמַּח לוֹ שְׂדֵה פְּרָגִים כֹּה אֲדֻמֵּי שְׂפָתַיִם
שֶׁנִּפְתְּחוּ וְלִבְלְבוּ בַּחֲלוֹמֵךְ הַלַּח,
וְגַם עַכְשָׁו הֲרֵי אַתְּ מְצֻנֶּפֶת בַּמִּטָּה עִם
הַיְדִיעָה שֶׁסִּילְבִיָה פְּלַאת בַּחֹרֶף, בְּגִילֵךְ,
פָּתְחָה אֶת הַתַּנּוּר וְזָחֲלָה אֶל תּוֹךְ הָרֶחֶם.
מִתּוֹךְ אַמְבַּטְיָה מַשְׁחִירָה וְשֶׁלֶג מִתְלַכְלֵךְ.
שְׁנֵי יְלָדֶיהָ הִתְכַּסּוּ בְּלַיְלָה מִתְאָרֵךְ, הֵם
חָזְרוּ וּבִעְבְּעוּ בְּתוֹךְ הַמֶּתֶק הָרָקוּב
שֶׁל שַׁלְפּוּחִית חַדְרָם. מִן הַדִּירָה הַמְאֻבֶּקֶת
הִיא זָחֲלָה עָמֹק אֶל חוֹר הַמָּוֶת הַנָּקוּב.
בְּבַיִת קַר וּמְרֻקָּן כְּמוֹ מַחֲזֶה שֶׁל בֶּקֶט
חָזְרוּ וּבִעְבְּעוּ כְּמוֹ קוֹקָה-קוֹלָה בְּפַחִית
הַיְלָדִים הַמּוּגָפִים מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת.
מִשְׁבַּר חַיֶּיהָ הִתְנַפֵּץ כְּמוֹ פַּעֲמוֹן זְכוּכִית.
עַכְשָׁו אֲנִי עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי וּמְגַדֶּלֶת
חֲלוֹם כָּמוּס בֵּינוֹת לְעַפְעַפֵּי הַשּׁוֹשַׁנִּים
וְאֵין לִי מְאֻחָר מִדַּי וְאֵין שָׁעָה מֻקְדֶּמֶת.
שִׂיחִים סְמִיכִים צוֹמְחִים בַּחוּץ אֲבָל אֲנִי בִּפְנִים,
בֵּין עַפְעַפֵּי הַשּׁוֹשַׁנִּים, כִּיפֵהפִיָּה נִרְדֶּמֶת.