המיטה
הָאוֹר עָמַד מֵעַל הַמִּטָּה בַּחֶדֶר הַכָּחֹל
הַמִּטָּה שֶׁחָלְמָה שֶׁשּׁוּלֶיהָ צְרִיחֵי מִגְדָּלִים
וְכִי בְּלִבָּהּ הַשָּׁקוּעַ כָּרוּךְ גּוּף אֶחָד אוֹ שֶׁמָּא שְׁנַיִם חֲבוּרִים.
הַמִּטָּה מֵעֹצֶם חֲלוֹמָהּ בָּרְאָה אֶת הָאוֹר שֶׁחָדַר מִבַּעַד לַלַּיְלָה
בִּתֵּק אֶת הַלֵּילִיּוּת הַכְּסוּפָה-כֵּהָה, וְזָהַר.
הַמִּטָּה יָדְעָה דְּבָרִים רַבִּים. מַה טָמוּן מִתַּחְתֶּיהָ, מִשְׁקָלִים שֶׁל גּוּף,
זִכְרוֹן חֹם. הִיא הִכִּירָה תְּנוּדוֹת וּנְשִׁימוֹת רִפְיוֹן וְלַהַט
וְעוֹד יָדְעָה לַחְלֹם וּלְהַעֲלוֹת מִתַּת הַכָּרָתָהּ הַמְצָאוֹת.
הַשּׁוֹכֵן דָּבָר מֵעֵבֶר לְדִמְיוֹנָהּ?
הַמִּטָּה נֵעוֹרָה וְנִזְכְּרָה בִּדְבָרִים שֶׁשָּׁמְעָה עַל אוֹדוֹת רָהִיטִים אֲחֵרִים.
מֵעוֹלָם לֹא רָאֲתָה כִּסֵּא אוֹ שֻׁלְחָן, וְהִתְקַשְּׁתָה לָשִׂים עַצְמָהּ בִּמְקוֹמָם.
פָּשְׁטוּ בָּהּ מַחְשָׁבוֹת וְחֹשֶׁךְ.
מֵעַל הַמִּטָּה זָרַח מַפָּץ אוֹר
כִּמְטִיל זָהָב מֻתָּךְ
אוֹר בִּנְטִיּוֹת צְהֻבּוֹת יְרֻקּוֹת. אוֹר פֶּתַע.
אִי-אֶפְשָׁר לוֹמַר לְבַד: לְפֶתַע.
לְפֶתַע עוֹמֵד יָד בְּיָד עִם פִּתְאוֹם. מִגֹּדֶל הַפְּלִיאָה.
כְּמוֹ בָּרָק וְרַעַם. אֵין רַעַם בְּלִי, אֵין לְפֶתַע בְּלִי,
אֵין עָשָׁן בְּלִי אֵשׁ.
אוֹר רוֹעֵשׁ.
"עַכְשָׁו אֲנִי נְבוֹכָה. נְבוֹכָה בְּשִׁכְחָתִי שֶׁיּוֹדַעַת רַק אֶת עַצְמָהּ"-
לָחֲשָׁה הַמִּטָּה אֶל קוֹרוֹת הָעֵץ וְשָׂמָה נַפְשָׁהּ בְּחֵיקָהּ.
הַמִּטָּה שֶׁחָלְמָה שֶׁשּׁוּלֶיהָ צְרִיחֵי מִגְדָּלִים
וְכִי בְּלִבָּהּ הַשָּׁקוּעַ כָּרוּךְ גּוּף אֶחָד אוֹ שֶׁמָּא שְׁנַיִם חֲבוּרִים.
הַמִּטָּה מֵעֹצֶם חֲלוֹמָהּ בָּרְאָה אֶת הָאוֹר שֶׁחָדַר מִבַּעַד לַלַּיְלָה
בִּתֵּק אֶת הַלֵּילִיּוּת הַכְּסוּפָה-כֵּהָה, וְזָהַר.
הַמִּטָּה יָדְעָה דְּבָרִים רַבִּים. מַה טָמוּן מִתַּחְתֶּיהָ, מִשְׁקָלִים שֶׁל גּוּף,
זִכְרוֹן חֹם. הִיא הִכִּירָה תְּנוּדוֹת וּנְשִׁימוֹת רִפְיוֹן וְלַהַט
וְעוֹד יָדְעָה לַחְלֹם וּלְהַעֲלוֹת מִתַּת הַכָּרָתָהּ הַמְצָאוֹת.
הַשּׁוֹכֵן דָּבָר מֵעֵבֶר לְדִמְיוֹנָהּ?
הַמִּטָּה נֵעוֹרָה וְנִזְכְּרָה בִּדְבָרִים שֶׁשָּׁמְעָה עַל אוֹדוֹת רָהִיטִים אֲחֵרִים.
מֵעוֹלָם לֹא רָאֲתָה כִּסֵּא אוֹ שֻׁלְחָן, וְהִתְקַשְּׁתָה לָשִׂים עַצְמָהּ בִּמְקוֹמָם.
פָּשְׁטוּ בָּהּ מַחְשָׁבוֹת וְחֹשֶׁךְ.
מֵעַל הַמִּטָּה זָרַח מַפָּץ אוֹר
כִּמְטִיל זָהָב מֻתָּךְ
אוֹר בִּנְטִיּוֹת צְהֻבּוֹת יְרֻקּוֹת. אוֹר פֶּתַע.
אִי-אֶפְשָׁר לוֹמַר לְבַד: לְפֶתַע.
לְפֶתַע עוֹמֵד יָד בְּיָד עִם פִּתְאוֹם. מִגֹּדֶל הַפְּלִיאָה.
כְּמוֹ בָּרָק וְרַעַם. אֵין רַעַם בְּלִי, אֵין לְפֶתַע בְּלִי,
אֵין עָשָׁן בְּלִי אֵשׁ.
אוֹר רוֹעֵשׁ.
"עַכְשָׁו אֲנִי נְבוֹכָה. נְבוֹכָה בְּשִׁכְחָתִי שֶׁיּוֹדַעַת רַק אֶת עַצְמָהּ"-
לָחֲשָׁה הַמִּטָּה אֶל קוֹרוֹת הָעֵץ וְשָׂמָה נַפְשָׁהּ בְּחֵיקָהּ.
THE BED
There was light above the bed in the blue room
the bed that dreamed it was surrounded by towers
and in the sunken center a body, or two that were connected.
The bed that because of the dream created the light that entered through the night
pierced its silvery darkness, and shone.
The bed knew many things. What was buried underneath, the weight of bodies,
hot memory. It knew positions and breaths of relaxation and fervor
and further it knew how to dream and draw inventions from the subconscious.
Is there anything beyond its imagination?
The enlightened bed remembers things it has heard about other furniture.
It has never seen a bed or table, and can’t put itself in their place.
It is overcome by thoughts and the dark.
An explosion of light glows above the bed
like molten gold
greenish-yellow light. Light without warning.
One can’t say only: “without warning”
which always goes with “suddenly”. A tower of wonder.
Like thunder and lightning. There is no thunder alone, no suddenly alone,
no smoke without fire.
Clamorous light.
“Now I’m embarrassed. Because my forgetfulness knows only itself” -
the bed whispered to the rafters and retracted its soul into itself.
the bed that dreamed it was surrounded by towers
and in the sunken center a body, or two that were connected.
The bed that because of the dream created the light that entered through the night
pierced its silvery darkness, and shone.
The bed knew many things. What was buried underneath, the weight of bodies,
hot memory. It knew positions and breaths of relaxation and fervor
and further it knew how to dream and draw inventions from the subconscious.
Is there anything beyond its imagination?
The enlightened bed remembers things it has heard about other furniture.
It has never seen a bed or table, and can’t put itself in their place.
It is overcome by thoughts and the dark.
An explosion of light glows above the bed
like molten gold
greenish-yellow light. Light without warning.
One can’t say only: “without warning”
which always goes with “suddenly”. A tower of wonder.
Like thunder and lightning. There is no thunder alone, no suddenly alone,
no smoke without fire.
Clamorous light.
“Now I’m embarrassed. Because my forgetfulness knows only itself” -
the bed whispered to the rafters and retracted its soul into itself.